רס"ן י' יספק לכם חתימה טובה!


רס"ן י', מחזור ו', הנדסת חשמל פיסיקה, תל אביב

רס"ן י' - מוקד הידע בתחום חתימות בחיל האוויר - מאמין שאם יש לו הבנה תיאורטית, חשיבה ביקורתית והיגיון ישר, אין שום תחום שבוגר פסגות לא יכול להיכנס אליו. לכן לא הפחיד אותו לכוון לתפקיד שונה מהתחום שלמד בתואר, ולשנות פאזה פעם נוספת כדי להיות מוקד ידע במדור שבו לא היה לו ידע. בואו לשמוע מ-י' איך ארגז הכלים שאסף במהלך התואר במחזור ו' של התוכנית - והרבה חשיבה ביקורתית - עזרו לו לצמוח בכל מקום מחדש, ואיך אפילו בצה"ל אפשר לתת למקצועיות לדבר במקום לדרגות או לתארים.


מה היה המסלול שלך לתפקיד מוקד ידע? גדלת כל השירות בתחום חתימות?

למעשה לא, אבל אני אתחיל בהתחלה ואגיע לשם. במהלך התואר באוניברסיטת תל אביב יצא לי להתעסק הרבה באופטיקה, אבל אחרי שבסדרת חיילות נחשפתי לפרוייקטים שמפותחים בצה"ל בגלי רדיו, החלטתי שאני רוצה תפקיד שיכניס אותי דווקא לעולם הRF. התחלתי את השירות בצוות טכניקות לוחמה אלקטרונית (ל"א), שם עברתי הכשרה של חוקר הגנה עצמית, ביצעתי שנת הכשרה של חקר ביצועים באלישרא אשר בסופה תפקדתי כמהנדס מערכת שמפתח יכולת הגנה עצמית חדשה למטוסי קרב. התזמון שלי היה מוצלח, כי מדובר במערכת הכי מתקדמת שהייתה בפיתוח בתקופה ההיא (ותכל'ס גם היום). התפקיד הזה בעצם גידל אותי ובמשך כעשר שנים ליוויתי את המערכת משלב הפאואר-פוינט שבו הכל עדיין פנטזיה, דרך בדיקות עומסים וביצועים בתרחישי קיצון - ועד לניסויי טיסה על הפלטפורמה.

כדי למסגר את זה, אני אגיד שמדובר כאן על חמש שנים שבהן הזנתי את כל ה-DATABASE הראשוני של המערכת - הן ברמת משטר קליטת האיומים והן ברמת טכניקות אקטיביות. לכן יכול גם להגיד בפה מלא שמשהו שאני כתבתי בעצמי מגן היום על טייסי חיל האוויר (וגם ימשיך עוד עשרות שנים לאורך חיי המערכת). בהמשך הדרך נדרשתי לקחת את האחריות של להיות קצין הפרויקט (קפ״ט) - תפקיד שלפעמים נחשב כמילה גסה בתוכנית - ולמעשה לנהל את הפרויקט כולו בכוחות עצמי במקביל לביצוע הנדסת המערכת. זה תפקיד עם הרבה אחריות והרבה גורמים בתעשיה שמנסים "למרוח" אותך כקצין צעיר, אבל בגלל שכמהנדס כבר הכרתי כל פסיק בתכן של המערכת היה לי את הידע הדרוש כדי להסתכל על העניין בצורה ביקורתית, להכריע את ההחלטות הטקטיות ולנווט את הפרויקט קדימה - גם במיקרו מול מהנדסי התעשיה וגם במאקרו (בטווח הארוך) מול המפקדים שלי. במקום מסויים זה גם הוכיח לי את הכוח שיש לי כבוגר התוכנית, כי צברתי מספיק ידע היקפי ומספיק היכרות עם עולם התעופה כדי למצוא פגמים אפילו בתכן ההתקנה של הפלטפורמה על המטוס - למרות שאני לא אוירונאוט או מהנדס מכונות - וזה כביכול לא העסק שלי. חשוב שתתפוס בראש שלך איך העולם מתנהג (את זה אני מרגיש שהתואר בפיסיקה נתן לי) ואז תיקח את ההבנה הזו ותתרגם אותה למערכת פרקטית עם יכולות ומגבלות (ובשביל זה התואר בהנדסת חשמל). ברגע שיש לך את שני אלה - רק חסרות לך עיניים והיגיון בריא כדי לעקוב אחרי מה שהולך סביבך ואתה מסוגל לשלוט בסיטואציה.


והמשכת להחזיק את הפרויקט הזה לבד?

ממש לא. ככל שהפרוייקט גדל לתקציבים של מאות מיליוני שקלים ולצוות שלם שעובד תחתיי, כבר לא יכולתי לעשות את הכל בעצמי (וזה גם לא נכון להתנהג ככה), אז הורשתי את הנדסת המערכת לפסגותניק אחר שהגיע למדור. סרן א', אם אתה קורא את זה, אני סומך עלייך!


אבל בשלב הזה כבר הייתי בבעיה - החיים שלי התקיימו גם מחוץ לצבא כל הזמן הזה. התחתנתי ורצינו לקנות בית. אז ניגשתי אל המפקדים שלי בשיחה פתוחה ואמרתי להם בצורה הכי פשוטה: ״תקשיבו, אני ממש נהנה ומחובר לעשיה, אבל יש לי משכנתא מעל הראש״ - אז הם הבינו את העניין, והשיגו לי במהירות הבזק תוכנית שירות וכשנה לאחר מכן גם דרגת רב סרן. למעשה קיבלתי יום בהיר אחד את התקן רטרואקטיבית כמה חודשים אחורנית, כך שמצאתי את עצמי מנסה להזדכות על רכב צבאי שמעולם לא קיבלתי. אחרי שפתרנו את כל העניינים המשעשעים והניירת קיבלתי את דרגת הכתף בתחילת 2017.


המשכתי לנהל את צוות הפרויקט כרב סרן וכשנה לאחר קבלת הדרגה פנה אלי חבר שהפך לראש מדור חתימות בחיל האוויר (לימים - תחום). בדיוק התפנה לו תקן של מוקד ידע והוא הציע לי להתמודד עליו, ועכשיו כבר הייתי בדילמה…


רגע אחד לפני שנמשיך את הסיפור שלך, תוכל לספר לי רגע מה זה תחום חתימות ומה עושים שם?

בוודאי! בדרך כלל, כשאנשים חושבים על מטוס, הם חושבים על מפלצת פלדה מעופפת ורעשנית במיוחד. אבל בפועל, חיל האוויר חייב להוציא לפועל גם פעולות חשאיות - בין אם תקיפה (על פי מקורות זרים) או להגיע לעומק האויב כדי לאסוף מודיעין. לכן קיים תחום בחיל האוויר ששואל את עצמו "איך מאפשרים לדבר הזה להתגנב?". התפקיד של תחום חתימות הוא להבין עד כמה הפלטפורמה בולטת (מה "החתימה" שלה מבחינה ויזואלית/תרמית/אקוסטית/מכ״מית/אלקטרו מגנטית) ולחשוב איך אפשר להשתמש בו מבלי להתגלות או מה צריך לעשות כדי להשפיע על החתימות האלו.




זה באמת נשמע מעניין! אז מה חשבת כשהיית בצומת ההחלטה הזו?

תשמע, בשלב הזה לעבור תחום זה ממש כמו להשתחרר (להכיר אנשים חדשים, תחום ידע חדש, סביבה חדשה). חשבתי על זה לעומק - כי האופציה של להשתחרר באמת תמיד קיימת, אבל היא לא משכה אותי כמו ההזדמנות להישאר בעולם המבצעי ולהמשיך להשפיע ישירות על בטחון המדינה. עד עכשיו הייתי ראש פרויקט עצום ופיקדתי על חיילים - כאשר מקור הכוח שלי היה ההבנה המקצועית שלי וההיכרות האינטימית עם התכן והמימוש שלו. אם אני אעבור להיות מוקד ידע זה באמת יקל עלי מהבחינה הניהולית, אבל זה גם ינתק אותי מהעולם שאני מכיר.


בסופו של דבר ההחלטה שלי הייתה ללכת על זה למרות פער הידע - הרי, שמעתם פעם על פסגותניק שמפחד ללמוד?

אז הפכתי להיות מוקד ידע - שעדיין אין לו ידע! והמשימה הראשונה שלי הייתה ללמוד ולהדביק את הפער בכל התחומים שלא הכרתי, בזמן שאני מביא לידי ביטוי את מה שאני כן יודע.


בתור התחלה ביררתי מי המקצוענים שעומדים להשתחרר במטרה ללמוד מהם כל מה שאפשר ולהיעזר בהם כדי לתכנן מפת דרכים לכל אחד מתחומי העיסוק בתחום. הצלחתי ליצור ככה אפקט מתגלגל שבמסגרתו אני מתחיל ממעט ידע טכני אבל הרבה חשיבה ביקורתית והבנה טובה של הכוונת וקידום תהליכים בצבא ובחיל האוויר בפרט, ועם הזמן אני לומד מראשי הצוותים בהתאם לדילמות שמגיעות לשולחני. בתחום שבו כן היה לי ידע (תחום הRF) יכולתי ללוות את הצוות הרלוונטי באופן צמוד כבר מההתחלה ולהיות בשיא העניינים. וזה נתן לי גם אי של נחת שבו אני מרגיש לחלוטין בשליטה.


ומאז אתה חי באושר ועושר?

כמובן שכן ולא. הכיף בהמשך השירות הוא שככל שנוגעים ביותר דברים אז מקבלים יותר תחושה שזה חשוב ונדרש ובאמת משפיע על ביטחון המדינה. מצד שני כן התחיל תהליך דעיכה מסויים. ברגע אחד - בחסות הקורונה והתקציבים ועוד שטויות - פוצץ התחום וחווינו אובדן משמעותי של תקנים וכוח אדם.עד היום מרגישים את גלי ההדף של הפיצוץ הזה בדמות נשירה של אנשים נוספים. גם התקן של ראש התחום ירד מה שהפך אותי גם למוקד ידע וגם לראש תחום (שוב זה?!). אבל אני נשאר כאן למרות הקשיים, כי אני מבין שאם אני עוזב היום - אחרי שכבר הפכתי לבעל הידע ובד בבד לזיכרון האירגוני - התחום הזה בצורתו הצבאית פשוט מת.

אחרי הכל, אני אמנם משרת בחיל האוויר, אבל גם כיום מוקד הידע היחיד בתחום הזה בכלל זרועות הביטחון ועדיין ישנם מושכי חוטים רבים ובעלי עניין בידע וביכולות שלנו שמצדיקים את כל כוח האדם שהיה לנו בעבר. בסופו של יום - אני וכל החוקרים תחתי מאפשרים לגורמים רבים בעלי צורך מאוד כללי להבין איפה נדרש המיקוד שלהם - והראייה הרחבה של כלל הדיסיפילנות תחת מטריה אחת זו העוצמה האמיתית של תחום חתימות.

אז עכשיו אני עוסק בשיקום על ידי בניה מחדש של הידע המדורי, בין אם קליטת מחזורים חדשים של פסגותניקים, פיזיקאים ומהנדסים, ובין אם על ידי הכשרת חיילים טריים אך מוכשרים לעשות עבודה של פיסיקאים! זה מאוד קשה בהרבה תחומים - ובמיוחד בעולמות התקינה, אז יש פה קצת תחושה של ״לחיות על החרב״, אבל אני מעדיף בהרבה לחיות ככה ולעשות מה שמשמעותי לי מאשר לפרוש ולהשאיר את התחום לגורלו (ולא - לא מחכה לי פנסיה תקציבית בקצה המנהרה).


בהצלחה. זה נשמע כמו אתגר באמת רציני, וזה לא סוד שגם העולם שבחוץ עושה את זה מאוד קשה.

זה באמת לא פשוט, אבל זה גם לא בלתי אפשרי. לפעמים מפקדים מדברים על הצבא כעניין של ערכים בלבד, אז או שאתה תישאר כי אתה הכי ציוני שיש, או שאתה תעזוב כי אין לך עקרונות. זה רחוק מלהיות שחור ולבן. בסופו של דבר כולנו מנסים לפתור בעיה מרובת-משתנים. כל אחד מוצא את המקום שנותן לו מספיק כסף כדי לחיות ברמה שהוא רוצה (ויש דבר כזה מספיק כסף), עוסק בתחום שמספיק מעניין ומאתגר אותו והופך את שגרת היום שלו למספיק נעימה - ובשביל כל אחד התמהיל הוא אחר. אני משיג את האיזון הזה כאן בתפקיד, ואולי אין המון כמוני - אבל אני בטוח שאני לא היחיד מסוגי.


בתוכנית אנחנו נוטים להגיע לתפקידים מאוד תובעניים - ונשמע שבתור ראש תחום ומוקד ידע בו זמנית המצב שלך לא שונה - איך אתה מצליח להקדיש זמן למשפחה וללימודים בתוך זה?

גם האיזון של העבודה והמשפחה הוא חלק מהבעיה מרובת המשתנים, שאתה יכול להעביר בה ספים ולקבוע את הכללים שדרושים כדי שתגיע למטרה. במקרה שלי, קבעתי לעצמי (ולמפקדים שלי) שיש יומיים בשבוע שאני לוקח את הילדים מהמוסדות ומבלה איתם את אחר הצהריים. אשתי עובדת במשרה מלאה ולא במשרת אם, אז החלוקה היא סוציאלית וככה זה מתנהל!

בנוסף הילדים שלי ישנים מאוד מאוחר - שזה לא כל כך טוב כשלעצמו, אבל לפחות ככה אני תמיד מספיק לראות אותם לפני שהם הולכים לישון גם כשאני חוזר מאוחר יחסית.

יתרון מסויים שיש בצבא זה שאי אפשר לקחת את העבודה פיזית הביתה, אז כשאני עם המשפחה שלי אני באמת איתם (הטלפונים וההודעות תמיד קיימים - אבל אצל מי לא…).


אילו תובנות יש לך מהתוכנית?

בזמני התוכנית לא נתנה את אותו ערך מוסף שהיא נותנת היום כי לא היה ליווי מנהלתי מוצלח כמו היום. אז לא היה פסגות X למשל והיו פחות סדרות שנמשכו פחות זמן. אני ממליץ בחום לנצל את המצב הזה כדי להכיר עוד אנשים ולהעשיר את עצמכם בעוד הבנה וידע.

כמו שאמרתי, אני חושב שהתואר עצמו (חשמל פיזיקה) תורם לך גם להיות יצירתי ועם חשיבה רחבה (פיסיקה) וגם עם הבנה טכנית עמוקה (הנדסת חשמל) וזה מוביל אותך להגיע הרבה יותר רחב אופקים לתפקיד.


ומה המסר שלך לדורות הבאים?

אל תתפשרו על הרצונות שלכם. אתם מספיק מקצועיים כדי שכל מקום שיקבל אתכם ידע להעריך אתכם ולהוציא מכם את המיטב. אז תמצאו את המקום שמביא לכם הרבה ממה שהכי חשוב לכם ומספק אתכם בשאר המישורים.



אם אתם רוצים לשמוע עוד על י', אז אני מצטער אבל אסור ;) אבל כן אפשר לקבל עוד הרחבה קצרה על תחום חתימות בכתבה של אתר חיל האוויר.


229 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול