top of page
  • תמונת הסופר/תlior samuel

שלומץ ינגיש לכם קריפטוגרפיה מהפכנית




עומר שלומוביץ, מחזור ז', חשמל פיסיקה, תל אביב

אם לא יצא לכם להכיר את עומר שלומוביץ (או שלומץ בקיצור נמרץ) באופן אישי, ודאי לפחות נתקלתם בו במהלך התוכנית. וגם אם לא, אז אתם בוודאי מכירים אותו מקבוצת הטלגרם של בוגרי פסגות שאותה הוא מנהל במסירות. ממפקד בסדרות הקיץ, דרך מנחה בטקסים של פסגות ועד ספונסר של ארגון הבוגרים, רואים שעומר שם לעצמו למטרה לקדם את פסגות בכל צורה שרק אפשר. לדעת שלומץ הצעד הראשון בדרך לעוד פסגותניקים מנכ"לים - מצער ככל שזה יהיה - הוא לעשות גם דברים רחוקים מהמקלדת מדי פעם.

וכדוגמה אישית, בואו לשמוע ממנו על איך הוא הגיע מתפקידיו בצבא עד לעולם החומרה הקריפטוגרפית ומה הוא מביא למשחק בעולם ההולך ומתהווה הזה.



כרגיל, נתחיל במסלול שעשית בפסגות ונמשיך משם.

לשיבוץ הראשון בצבא היה חשוב לי להיות מהנדס בסיס, תפקיד שנותן ראייה רוחבית על אגף המודיעין. זה קצת מצחיק להגיע ישירות מקורס קצינים עם 0 ניסיון אמיתי, ישר לניהול חיילים ולתפקיד טכנולוגי בכיר בבסיס. זה רחוק מלהיות הארדקור טכני אבל החשיפה ל"ברזלים" ולמודיעין עצמו שמופק בבסיס נותנים המון תובנות על איך החיל עובד.

כמהנדס בסיס אתה גם זוכה להכיר ולעבוד עם הרבה גורמים מודיעיניים מחוץ לבסיס, אז למרות שנקבע לי מראש התפקיד הבא (כי מהנדס בסיס זה תפקיד של שנה) גיליתי עם הזמן שיש לי השגות לגבי התפקיד הזה.

אז ניצלתי את הקשרים והידע שצברתי בתפקיד כדי לשנות את השיבוץ. דיברתי עם רמ"ד באחד המרכזים שעבדנו איתם והפכתי להיות חוקר במדור שלו.

הצוות שאליו הגעתי כחוקר עסק במה שאפשר לקרוא לו סייבר פיזיקלי, וזה היה עולם בעיה מאוד ייחודי. אתה מקבל מוצר שמאות מהנדסים בנו בקפידה ואתה מחפש דרכים לשבור אותו ולגרום לו להתנהג בצורה שאתה רוצה.

הצוות עבד המון עם הזרועות האחרות בצה"ל (האוויר הים והיבשה) וזה חשף אותי לתרבויות ארגוניות מגוונות, ועולמות בעיה מבצעיים ומודיעינים שונים. אחרי שסיימתי מסלול של חוקר ורישצתי כמה צוותים חיפשתי עולם חדש להיכנס אליו, וניסיתי לחשוב על הדברים שראיתי לאורך הדרך וסיקרנו אותי.

בתור מהנדס בסיס בתפקיד הראשון הממשק שלי עם 81 היה יותר משמעותי מאשר עם 8200 באופן קצת מצחיק. כמו שנאמר כבר בכתבה על המעבריות, זה חשוב שהמפקדים יתמכו בכזה מהלך, והמפקדים שלי באמת אפשרו לי להתעניין ולהתראיין.

אז עברתי לתפקיד ל81 אלקטרוניקה. תכלס למקום שהכי הגניב אותי.

כשהגעתי לשם נכנסתי למירוץ להשלים את הפער אחרי כל כך הרבה זמן של עיסוק בתוכנה. התחלתי בבורד דיזיין, התקדמתי לתפקיד ר"צ פיתוח, מהנדס מערכת ועוד שלל התנסויות ובסופו של דבר החלטתי להשתחרר כרס"ן.


במקביל לשירות ב8200 השלמתי את התואר השני שלי בהנדסת חשמל בנושא של סיבים אופטיים.

אז יצא שבזמן שצברתי ניסיון בשירות בתחום התוכנה עשיתי תואר שני באלקטרוניקה פיזיקלית, וכשעברתי לתחום החומרה ב81 עשיתי דוקטורט במדעי המחשב בתחום הקריפטוגרפיה.



פב״י בבית הנשיא עם צוות starwars


אחרי שהשתחררתי התאוששתי קצת באקדמיה, אבל זה לא נמשך הרבה זמן - כנהוג במקומותינו, חברתי ל2 חברים מהשירות והתחלנו ideation לכיוון סטארטאפ רפואי שהלך והבשיל.

מהר מאוד אתה מגלה שכדי להביא ערך בזמן סביר אתה נשאר עם גרעין מאוד קטן מתוך החזון הגרנדיוזי ממנו התחלת. היה לנו חזון להשתלב באבחון והטיפול בבעיות נוירולוגיות כמו אוטיזם וADHD. זה היה רחב מאוד אז התחלנו מאבחון בלבד, ספציפית של הפרעות קשב, והמקום שבו זה נדרש זה בילדים. כיום זה מתגלה על ידי מאבחן מקצועי, אבל בסופו של דבר זו עדיין הערכה סובייקטיבית שלו. אנחנו רצינו לתת לנושא הזה קרקע אבחונית יותר יציבה ואובייקטיבית, ובגלל שהרי מדובר בחיווט מסוים במוח, אמורה להיות דרך לגלות אותו. הבעיה היא שכדי לבדוק את המוח צריכים ציוד כבד ויקר שלכלל האוכלוסייה אין גישה אליו.

אז החלטנו להגיע למוח דרך העיניים.


יצרנו סביבת משחק במציאות מדומה כדי לשלוט לחלוטין בגירויים שהמטופל נחשף אליהם בכל רגע, והשתמשנו במיקרו-תנועות עיניים כדי להסיק דברים על המוח של המטופל.

פחות או יותר שילבתי כאן את כל הנושאים שבהם לא יכולתי לגעת בצבא (גיימינג, מציאות מדומה, למידת מכונה וכיוב.). באותה החברה הייתי ה CTO.


אז בהתחלה כולם עפו על זה, זכינו בתחרות סטארטאפים, הצד הטכנולוגי היה כיף אבל איך עושים מזה עסק?

הלכנו למשקיעים ודי מהר הבנו שאנחנו לא כל כך בכיוון ולא עונים על השאלות הנכונות. אולי יש לך רעיון טכנולוגי מוצלח אבל מה המודל העסקי? מי הלקוח? מה השוק של זה? התשובות לכל השאלות הללו הן קריטיות להצלחה של חברה.

בגלל העניין הזה ועוד שלל נסיבות חיים החלטנו לסגור את החברה. לקח אחד שלמדתי מהחוויה הזו היה שאם הולכים להקים חברה צריך להיות 100% בתוך זה, בניגוד להרגל שלי לרוץ על כמה פרויקטים במקביל, גם אם בדיסציפלינות שונות. ביליתי עוד תקופה באוניברסיטה, אבל שוב פעם רק לביקור, החיידק כבר היה שם - וחזרתי שוב ליזמות, הפעם במשרה מלאה.



ובמה התעסקת בינתיים באוניברסיטה?

נושא המחקר שלי היה חישוב בטוח, באנגלית multi-party-computation (או MPC בקיצור), שזה חישוב שנעשה בין מספר משתתפים שלא סומכים זה על זה. למשל מספר עובדים בחברה שרוצים להבין מי מרוויח הכי הרבה בלי לספר זה לזה כמה הם מרוויחים.

דוגמה אחרת היא אם יש 2 בתי חולים שרוצים לייצר סטטיסטיקה ומחקר על חולים במחלה מסוימת אבל בגלל רגישות המידע הרפואי לא יכולים לשתף מידע אחד עם השני

בנוסף לmpc, ניסיתי גם להביא את הידע ההנדסי שלי לתחום וכך יצא שהשקעתי לא מעט זמן באלגוריתמיקה לשבור פונקציות hash. באותה תקופה הנושא של smart contracts או חוזים חכמים בדיוק נולד וזה די העיף לי את הסכך, אז יצא שחשבתי הרבה על איך התחום הזה יכול להשתלב עם קריפטוגרפיה.


חזרה לסטארטאפ השני - הפעם לא ממש היה ideation, אלא הגיע אלי יזם דרך חייל שלי מ8200 (ויזם בעצמו), שמצא משהו שכואב לו והחליט לפתור את זה.

הרעיון שלו היה: איך יוצרים ארנק בלוקצ'יין שהוא גם מאובטח ברמה גבוהה וגם שיש לו חוויית משתמש טובה?

בהתחלה הרעיון לא מאוד הרשים אותי. בתור טכנולוג לא היה לי קושי עם קריפטו. אבל הוא אילץ אותי להסתכל מעיני המשתמש ולהבין איך מייצרים אימפקט משמעותי ופותרים בעיה חשובה.

צירפנו 2 חברים נוספים, אחד מ8200 ואחד מאמזון שעזרו לנו להשלים את קבוצת המייסדים האידיאלית למשימה, גייסנו כסף (30 מיליון דולר בתקופתי) והקמנו את חברת ZenGo. הנישה שלי הייתה החדשנות והקוד הפתוח בחברה - משהו שאני תומך בו ודוחף אליו עד היום. האתגר הגדול היה לקחת את הטכנולוגיה הזאת של MPC ולהביא אותה מהאקדמיה לרמה שאפשר להשתמש בה בטלפון בלי להרגיש. היה לי מאוד חשוב לקחת את הטכנולוגיה הזו ולדחוף אותה אל השוק והפרקטיקה. כבר לא היו חסרים מאמרים על MPC, אבל איך מזרזים את התהליך מ20 ל5 שניות? איך משפרים את חווית המשתמש? איך שמים את זה באפליקציה?


בניתי צוות מאוד חזק (האחד והיחיד מתן חמיליס וכמה בייבי חמיליסים!) שמאוד נהניתי איתו, והיינו בנקודה טובה של הובלה עולמית בטכנולוגיה הזו, מה שמייצר הרבה הזדמנויות. בין היתר זכינו 3 שנים ברציפות במענק של המדען הראשי. על הדרך, הקמתי גוף ללא מטרות רווח שמטרתו לדחוף את הטכנולוגיה של mpc ולחנך את השוק: https://www.mpcalliance.org/. מצאתי הרבה באגים בקוד של אחרים (2 הרצאות Black Hat צמחו מזה) וגם מצאו הרבה באגים בקוד שלי - אז כרגע המצב הוא תיקו :)

היום ספריות קריפטוגרפיה שכתבתי משמשות גופים פיננסים גדולים כמו בנקים ולמרות שזה די מלחיץ לדעת שהרבה כסף - מיליארדים - עובר דרך הקוד שלך, זה גם די נחמד.


אחרי 4 שנים בחברה היכולת שלי להשפיע על המוצר הלכה וקטנה, זה קרה באופן טבעי למדי: העיסוק שלי בחברה היה בתשתית קריפטוגרפית, והבאתי אותה לרמה שבה שיפורים נוספים כבר לא הזיזו את המחט יותר מדי מבחינת הערך למשתמש הקצה.


אז יצאתי מזנגו אחרי שלמדתי הרבה על יזמות והרגשתי שאני בשל להתחיל מהתחלה ולהוביל חברה.



עומר ושאר מקימי חברת ZenGo.



והסטארטאפ השלישי שלך?

חזרתי ל ideation וחיפשתי בעיות מעניינות שיש לי יתרון בהן.

הבעיה שהגעתי אליה היא החיבור בין חומרה ובין המתמטיקה של קריפטוגרפיה. איך מייצרים חומרה שמנהלת בקלות חישובים על שדות סופיים (a+b mod c).

למה זה חשוב? מצד אחד כל הקריפטוגרפיה בנויה על המתמטיקה הזאת, אבל מצד שני מבחינה טכנולוגית זה אוקיינוס כחול - מעבדים ומאיצים מעולם לא נדרשו להתמודד עם חשבון מודולרי.

מערכות קריפטוגרפיות חזקות הולכות להיכנס לחיים שלנו בקרוב (fully homomorphic encryption, zero knowledge proofs, post quantum cryptography). כמו כל טכנולוגיה שעוברת אימוץ המוני, יש 3 רגליים שצריכות לשחק תפקיד - אלגוריתמים, תוכנה וחומרה. מה שקורה בקריפטגורפיה זה שאלגוריתמים נמצאים בפיתוח כבר עשרות שנים, פיתוח תוכנה עבר קפיצה בעשור וחצי האחרון, ומה שחסר זה רק הרגל של חומרה.


אז אם בעבר עשיתי תשתית תוכנתית לקריפטוגרפיה, עכשיו הגיע הזמן לעבור לחומרה ולהתאים אותה לקריפטוגרפיה.

נכון לNVIDIA יש את CUDA? זו ספריה לחישוב מקבילי שעובדת הכי טוב על החומרה שלהם. זה מייצר תלות שכזו. אם מישהו אחר בנה על בסיס הספריה של CUDA והמוצר שלו מצליח, הוא ישלם כסף כדי לשפר את הביצועים ויקנה גם את החומרה שמנגנת עם זה הכי טוב. המודל העסקי שלנו הוא זהה - נספק ספריה נוחה לחישובים קריפטוגרפיים (בקוד פתוח!) , ונייצר חומרה שתעשה את זה בצורה היעילה ביותר.


בחרנו בחברה בZKP כטכנולוגיה הראשונה שאנחנו רוצים להאיץ ולפתור בה את צווארי הבקבוק החישוביים.


זה טוב ויפה, אבל מה זה ZKP?

Zero Knowledge Proof, או בעברית הוכחה באפס ידיעה היא היכולת שלי להראות לך שאני יודע משהו, מבלי באמת להראות לך את המשהו הזה.

דוגמה אחת זה למשל סודוקו. נניח שאני רוצה להוכיח שאני יודע לפתור סודוקו בלי לתת לך את הפתרון. איך אני מוכיח שאני יודע בלי לגלות את התשובה?

זה שימושי גם להגנה ממערכות AI. גם כדי להוכיח שאתה בנאדם ולא מכונה וגם אם אתה משתמש בLLM באופן רגיש - למשל כרופא שמחפש המלצה לטיפול - אז יחד עם ההמלצה של המערכת אפשר לשלוח הוכחה באפס ידיעה שמראה שלא הייתה שום תקיפה או שימוש במודל לא מוכר-, נגיד תוקף שמעונין לייצר bias בתשובות.


דרך אחת לעשות את זה היא סדרה של שאלות ותשובות: נניח בסודוקו אם אני הprover ואתה הverifier - פרוטוקול לא יעיל יעבוד בערך ככה:

דמיין לוח סודוקו 9x9 פתור עם פתרון סודי שלי, נניח שמדובר בלוח פיזי מנייר שהדבקתי עליו את המספרים הנכונים אבל הפוך כדי שלא תראה. אתה מקבל עכשיו אפשרות לבחור או שורה אחת או טור אחד או ריבוע אחד או אפשרות רביעית. נניח שבחרת בשורה 3 - אני אקח את הקלפים שהדבקתי בשורה הזאת, אערבב אותם (פרמוטציה אקראית) ואביא לך - אם אכן ידעתי את הפתרון אתה תמיד תראה ב9 הקלפים את המספרים 1 עד 9 בלי חזרות, אבל כמובן אין לך דרך לדעת איפה המספרים באמת מופיעים בלוח.

עכשיו יש 2 שאלות שאתה בטח שואל את עצמך - הראשונה: תכלס יש סיכוי שרימיתי במשחק הזה - שאני לא יודע את הפתרון אבל עדיין יצא שהנדסתי שורה עם המספרים 1 עד 9 בלי חזרות. השאלה השניה , מה קורה אם בחרת באפשרות הרביעית. אז לגבי השאלה הראשונה - אנחנו חוזרים על הניסוי הזה הרבה פעמים כדי להקטין את ההסתברות שרימיתי, לגבי אפשרות 4 - המטרה שלה היא לעגן את הפתרון שלי לבעיה המקורית, כדי שלא יווצר מצב שאני סתם מערבב מספרים על לוח - אם בחרת באופציה 4, אני פותח את המקומות בלוח שבהם היו מספרים ידועים מהגדרת הבעיה.

ככל שאני מצליח לענות לך יותר פעמים ואתה מסוגל לאמת כל תשובה, הסיכוי שאני משקר לגבי ידיעת הפתרון המלא הולך וקטן, עד שאתה נאלץ להאמין לי שאני באמת יודע את התשובה.


כאן תיארנו דוגמא בסיסית. בפועל הצורה שבה התעשייה התכנסה סביב הנושא הוא שההוכחה היא מאוד קטנה, נדרשת רק הודעה אחת מהprover והאימות הוא מאוד יעיל ויכול להיעשות על ידי כל אחד. הטרייד אוף הוא שיצירת ההוכחה היא מאוד קשה - כלומר הרבה יותר קשה לייצר את ההוכחה מאשר לפתור את הבעיה באמת. זה היעד הראשון שלנו גם להאצת חומרה. אז איך עושים סקייל להוכחות הללו למיליוני משתמשים?


וואו וואו וואו! רגע אחד! לא הבנתי שום דבר. בוא ננסה להסביר את זה מההתחלה.

אני מודה שזה תחום די מורכב…


א. הקהל של הכתבה הזו הוא פסגותניקים. וב. כבר היה לנו פרופסור שהצליח להסביר איך הוא מדפיס צורות על לוח מתכת והופך אותו לעדשה. אני בטוח שנצליח גם עם קריפטוגרפיה.

Challenge accepted.

אז בוא ננסה לפרק את זה. התחלנו מהרעיון של הוכחה על ידי מענה על קושיות והתקלות. אם אני אוכל לענות לך על כל שאלה שתזרוק עלי, כנראה שאני יודע את התשובה.

אבל כדי שהתשובות שלי לא יזליגו אליך ידע, אני צריך דרך "לערבל" את מה שאני עונה כך שישאר משהו שמצד אחד אי אפשר להסיק ממנו כלום ומצד שני הוא לא הנפצה מוחלטת. איך עושים את זה?



הרמת כוסית (של קפה, אבל עדיין נחשב) באינגוניאמה

בעולם הקריפטוגרפי אנחנו עובדים עם שדות סופיים. למי שלא זוכר מהתואר, מדובר בקבוצות מספרים עם כל הפעולות החשבוניות הבסיסיות שלמדנו בבית הספר, כך שלכל מספר יש נגדי (מספר אחר שאם נחבר ביניהם נקבל 0) והופכי (מספר שאם נכפול בו נקבל 1).

מעל שדה סופי כזה אפשר להגדיר קבוצת מספרים אפילו יותר קטנה וחשובה לנו, חבורה, שנקרא לה עקום אליפטי. מה זה? נקודה על העקום האליפטי מוגדרת עם 2 או 3 קואורדינטות (איברים משדה סופי כלשהוא). לעקומה יש גודל מסוים – שזה מספר הנקודות בעקומה - ויש גם generator - נקודה שממנה אפשר להגיע לכל הנקודות האחרות על ידי חיבור שלה שוב ושוב עם עצמה (למשל בשדה סופי רגיל, 1 יהיה גנרטור פשוט שעובר בכל המספרים זה אחר זה). מה מגניב בעקומה אליפטית? יש לה תכונה שאם אני נותן לך נקודה על העקומה, זה מאוד קשה לדעת איך הגעת אליה מה-generator. וכשאני אומר מאוד קשה זה מאוד מאוד מאוד, כאילו אין שום אלגוריתם שעושה את זה בזמן סביר ללא מחשב קוונטי, וגם לזה יש פתרון. למה הדבר דומה? ניקח שולחן ביליארד, ניתן מכה לכדור על שולחן ואנחנו שואלים כמה פעמים הכדור פגע בקיר. אם ראינו את המכה עצמה ואת המיקום ההתחלתי של הכדור קל לנו לחשב לאן הוא יגיע. אבל אם יש לנו רק מיקום סופי, לך תדע מה הביא אותנו לשם - כלומר למרות ששולחן הביליארד והפיזיקה של הכדור מוכרים לכולם, עדיין קשה מאוד לשחזר את התנועה עצמה. כשמדובר על העקום האליפטי זו תופעה מתמטית שאני יכול לנצל.


עכשיו כשאני רוצה להוכיח - עבור כל תוכנה שאפשר לדמיין - שאני מכיר זוג חוקי של קלט ופלט עבורה, אני צריך להעביר את התוכנה הזו לשפה של אילוצים בשדות סופיים. זה תהליך שנקרא אריתמטיזציה. התוצר כאן הוא סוג של מטריצה שמייצגת את הפתרון שלנו ואת הבעיה. בקורסים באלגברה בתחילת התואר למדנו שמטריצה יכולה לתאר מערכת משוואות, אז המצב כאן הוא די דומה. אבל שוב - אם נשלח אותה כמו שהיא, זה חושף את כל הפתרון שלנו, אז בוא נתחיל להעלים מידע.


את המטריצה הזו אנחנו ממירים לעולם של העקומים האליפטיים. בגלל שהעולם הזה הוא חד כיווני, כבר אי אפשר לשחזר את המטריצה בקלות - כאילו כל עמודה במטריצה היא כדור ביליארד כזה, שאנחנו שולחים עבורו את המקום הסופי. אבל מה שטוב בעקומים האליפטיים הוא, שלמרות שהמטריצה השתנתה ללא היכר, מערכת המשוואות שלנו והפתרונות שלה פשוט "תורגמו" לעולם המתמטי החדש הזה ולכן היחסים בין האילוצים שבעצם מגדירים את הבעיה והפתרון - עדיין שם.

אם אני אראה לך פתרון למערכת המשוואות עכשיו, זה אומר שהיה לי פתרון בעולם הממשי שהצלחתי "לתרגם" לשפה של העקום האליפטי. אבל בגלל שהתרגום חזרה הוא מאוד קשה (בלתי אפשרי ברמה הפרקטית), לא תוכל ללמוד על הפתרון המקורי שלי.


אז אם אני מסכם את השלב הזה, בעצם לקחנו בעיה, המרנו אותה למערכת אילוצים. אם אני מקודד את האילוצים שלי כפולינומים אני יכול לייצג את הקשרים ביניהם כנקודות על פולינום, ומתכונות של פולינומים אנחנו יודעים שקשה מאוד לזייף אותם. קיימת קופסא שחורה שיודעת לייצר מהאילוצים האלה (בעזרת עקומות אליפטיות, כן ברבים) מבנה די קומפקטי שמייצג את הבעיה והפתרון שרק אני (הprover) יודע באופן שלא מאפשר לאף אחד אחר ללמוד אותו.

העבודה מעל העקומות האליפטיות נכנסת אחרי הקידוד לפולינום ומשנה אותו בצורה בלתי הפיכה, אבל כאמור משמרת את כל היחסים שמאפשרים לאמת אותי, כך היא תורמת לפרטיות של כל העניין, ועל הדרך מאיטה מאוד את החישוב.


היופי כאן הוא שאת אותה ההוכחה אני יכול לשלוח אחר כך שוב ושוב כדי להוכיח את הידע שלי.


רגע אחד. קודם אמרנו שאנחנו מתבססים על "התקלות", המאמת שואל שאלות אקראיות, ואתה עונה. אם הפולינום שיצרת מייצג תשובות לשאלות כאלה, איך עכשיו תשלח את אותו פולינום לכולם?

בוא ניקח צעד אחורה. למה הverifier רוצה להתקיל אותי עם שאלות אקראיות? כדי שאני לא אמצא פתרונות רק למספר קלטים אפשריים ואז אשלח את התשובה עבורם. אם הוא "מתקיל אותי", הוא די בטוח שלא הכנתי מראש תשובות רק לשאלות קלות שאני יכול לנחש בלי פתרון מלא. אבל למעשה, אם אנחנו יכולים להסכים מראש על אלגוריתם דטרמינסטי שמייצר אקראיות מנתוני הבעיה העדכניים (כלומר מחליט על בעיות שאין לי שליטה עליהן), אז אין שום צורך בשאלות ותשובות בינינו. מספיק שאני אריץ את האלגוריתם המוסכם ואתמודד עם מה שהוא ייתן - וזה בדיוק מה שעושים ברוב ההוכחות כיום.


הבנתי, אז בסטארטאפ החדש שלך מבצעים הוכחות ב0 ידע?

הו, ממש לא. זה פשוט עולם התוכן שאנחנו תורמים לו, אבל מה שאנחנו עושים בפועל זה בונים מעבדים מבוססים על חומרות קיימות, ובעתיד חומרה משלנו, כדי להאיץ את החישובים שבדיוק דיברנו עליהם, וספריית תוכנה בקוד פתוח שמנגישה את החישובים הללו בקלות. ZKP ו FHE יכולים להיות רלוונטיים להרבה צרכים שונים ואנחנו מאפשרים לכל החברות לעבוד עם הוכחות אפס ידע מעל החומרה הקיימת שלהם, בין אם זה data center שלהם, ענן שהם שוכרים או חומרה ייעודית ספציפית.


ואיך היה להקים את החברה?

מצד אחד היתה כאן יציאה מסוימת מאיזור הנוחות הפסגותניקי ומה שהייתי רגיל אליו של להיות פונקציה טכנית למשל כמו CTO. עדיין, ההקמה של החברה כמנכ׳׳ל עברה מאוד חלק - בעיקר לדעתי כי אני מרגיש שאני נמצא במקום הנכון בשבילי, וגם חשוב - בזמן הנכון. זה איפשר לי לדייק את הסיפור שלנו ולרתום שותפים ומשקיעים שיעבדו ביחד פרק זמן משמעותי בשביל חזון משותף. מעבר לזה אני פריק של HR. אנשים זה הכל (במיוחד הפסגותניקים), תרבות ו-DNA של חברה זה הכל. עשיתי הרבה מאמצים להביא את האנשים הכי מיוחדים שיצא לי לעבוד איתם בעבר בשלבים שונים של החיים שלי.


ולגבי השם… לחשוב על שם חברה זו החלטה כבדת משקל, אי פעם חשבתם על זה? אחרי 48 שעות של הזיות והצעות ובדיקות הסתכלתי על מדף הספרים מאחורי, וראיתי ספר פנטזיה שבדיוק סיימתי. איך בוחרים שמות בפנטזיה?

אם אתה טולקין, המצאת שפה שלמה משלך, אבל כל המילים משר הטבעות כבר תפוסות.

בספר שקראתי לקחו שמות משפת הזולו, שם אינגוניאמה משמעותו אריה, בספר זה מייצג גיבור שהתחזק. אהבתי את זה - זה קצת הזכיר לי סופר סאייה מדראגון בול זי - ומאז החברה נקראת אינגוניאמה!

באופן מפתיע הדומיין הזה עלה הרבה כסף כי זה מופיע במלך האריות. אז מסתבר שבגלל שכולם מכירים את circle of life זה הופך את השם למאוד קליט אבל קשה להגיה.


אזור קבלת הפנים באינגוניאמה מחויב לכלול ספריה הולכת ונבנית, יחד עם דגמי מכוניות מירוץ. מדיניות מנכ"ל ;)

דיברת עכשיו על לשלוף שם מספר פנטזיה, ואתה תמיד ממליץ על ספרים בקבוצת הטלגרם של הבוגרים. איך אתה מפנה את הזמן לקרוא כל כך הרבה?

גם לספרים וגם לפודקסטים זה נוח להאזין תוך כדי דברים אחרים. זה גם דורש לכוון את הפוקוס שלך אבל זה גם קטע של אימון. אתה יכול לשחק עם מהירות הקריאה. עם שינוי הדרגתי של 10% בכל פעם אתה יכול להגיע למהירות מאוד גבוהה - בעיקר ספרים חופרים שמדברים בהם לאט.

אז בנסיעות אני יכול לגמוע הרבה ספרים.או כשאני עושה ספורט וכאלה או באימונים, שטיפת כלים וכאלה.או כשאני מתאמן על הזריקות שלי בכדורסל.

חוץ מזה אני צריך לקרוא גם הרבה מאמרים כדי להישאר מעודכן, אבל לעתים נדירות בלבד אני אקרא מאמר מקצה לקצה. במקום זאת אני מתחיל ממעבר מהיר כדי להבין את העניין הכללי, במעבר שני אני מתעמק רק במה שמעניין אותי, ואז בפעם השלישית אני קורא אותו מקצה לקצה אבל בשלב הזה קל לי להבין הכל מהר.


ומעבר לקריאה שאתה מצליח לדחוס, איך אתה מאזן את חיי המנכ"ל והחיים האישיים?

לדעתי להיות מנכ"ל זה כמו להיות אתלט - אתה חייב לדעת להכיר את הגוף שלך ולדעת מה הגבולות שלך כדי להתנהל בהם. אז אני יודע מתי אני צריך לקחת פסק זמן לגוף ולנפש שלי כדי לא להישרף, או לבלות יותר ברוגע לתקופה.


מה הלקחים שנשארו איתך מהתוכנית?

התוכנית רחוקה ממני כיום, וגם אני מרגיש שהייתה אבולוציה רצינית בתוכנית בין הדור שלי לדור העכשווי. מה שנשאר קבוע זה האנשים. תמיד היו אנשים טובים, התוכנית גם נתנה לי אפשרות לקשר בין מחזורי - מאוד נהנתי לקבל השראה מאנשים ממחזורים מעלי או מתחתיי. בסוף הקשרים האלה זה מה שנשאר איתי.


ומה המסר שלך לדורות הבאים?

אני מרגיש שהתפקיד הטבעי של פסגותניקים הוא להשתלב כהובלה טכנית ולא להגיע לאזורים היותר עסקיים. עכשיו כמנכ"ל של חברה אני מן הסתם מתעסק בצדדים מאוד רחוקים מהטכני, ואני לעתים קרובות האדם הטיפש בחדר. עם זאת יש הרבה יצירתיות וחוכמה שאפשר להטיל לאזורים שאנחנו נוטים לזלזל בהם - שיווק למשל. אז אל תסגרו דלתות ואל תוותרו על הזדמנויות שרחוקות מאזור הנוחות הטכנולוגי הזה. לדעתי צריכים להיות עוד הרבה פסגותניקים מנכ"לים, והצעד הראשון - מצער ככל שזה יהיה - הוא לעשות גם דברים רחוקים מהמקלדת מדי פעם.


629 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page